עמוד הבית » כתבות » זיהוי שינויים קוגניטיביים בגיל השלישי

זיהוי שינויים קוגניטיביים בגיל השלישי

שינויים קוגניטיביים מתרחשים במהלך כל חיינו. תפקודים מנטליים הרי מתפתחים במהרה בשנים הראשונות של הינקות והילדות, וכולנו מצפים לכך. התפתחות המוחית והיכולות הקוגניטיביות ממשיכות להשתכלל במהלך גיל ההתבגרות. לא פעם המעשים המסוכנים שבני נוער עושים קשורים לפער בין היכולת הקוגניטיבית שלהם לעומת היכולת הגופנית שלהם.
ד״ר דנה פאר
גרונטולוגית (Phd, MA) ומרפאה בעיסוק (BOT) מומחית לדמנציה, מדריכה ומייעצת לבני משפחה מטפלים באנשים עם דמנציה. עורכת במגזין "דורות" לאנשי מקצוע, מנחה צוותים בפיתוח שירותים לזקנים, מרצה בכנסים ובארגונים במגוון נושאים מעולם הגרונטולוגיה לזקנים, לבני משפחה ולאנשי מקצוע. מחברת ספר ההדרכה "דמנציה: מדריך למטפלים באדם עם דמנציה (אלצהיימר)".

התפתחות קוגניטיבית אינה מפסיקה בהגיענו לגיל 30. בוודאי תסכימו שתפקודים מנטליים כמו לתכנן, להעריך, לשפוט, להבין, לסגנן ועוד, ממשיכים להתפתח אצל כל אחד מאיתנו כל הזמן. מה שאנחנו יודעים ומבינים כיום בהורות, בעבודה, בחברות, באיך להגיע למקום מסוים, לא ידענו ולא הבנו לפני עשור.

המוח ממשיך להשתנות כל הזמן, גם לאחר גיל 60. לא כל השינויים הם לרעה, ולא כל שינוי מבשר שחורות. יש שינויים נורמטיביים תואמי גיל, שאינם צריכים להטריד אותנו.

לעתים החשש ממה יכול להיות מונע מאנשים להתייחס לשינויים או לבדוק את המצב. זה חבל  מאד, משום שיש מגוון רחב של גורמים גופניים שיכולים להתבטא תחילה או בעיקר בשינוי קוגניטיבי. חלק מהמצבים הללו הם הפיכים ומתן מענה ו/או טיפול מתאים עשוי להביא לחזרה למצב הקוגניטיבי הקודם.

גורמים שכיחים העשויים להביא לשינוי קוגניטיבי:

  • תופעות לוואי של תרופות: בעיקר של תרופות הרגעה למיניהן.
    גם אם נוטלים את התרופה במשך שנים.
  • חוסר איזון מטבולי, כלומר שינויים ברמות של חומרים חיוניים בדם:
    • שינויים ברמות של סידן/ נתרן/ אשלגן/ גלוקוז
    • שינויים בתפקודי כליה או כבד
  • שינויים ברמות של הורמונים, כגון שינוי בפעילות בבלוטת התריס (בפרט תת פעילות).
  • מחסור תזונתי, בפרט מחסור בוויטמין 12B או ויטמין 1B.
  • פגיעה בתאי עצב בשל פגיעות ראש בעבר.
  • שימוש בחומרים ממכרים או גמילה מחומרים ממכרים למיניהם (סמים, תרופות, אלכוהול וכיו"ב).
  • דלקות וזיהומים שונים במערכת העצבים המרכזית: ששכיחותם נמוכה יחסית בקרב בני 65+, אבל אפשרית, למשל עגבת.
  • מחלות נפשיות שונות: רוב המחלות הנפשיות מלוות בשינוי בזיכרון, חשיבה ויכולת ריכוז לאורך שנים. חרדה ודיכאון הם מצבים נפשיים שכיחים בתקופת חיים זו, גם אם לא היו מוכרים בחיי האדם בצעירותו.
  • רעלנים סביבתיים, למשל מתכות כבדות, חומרי הדברה, פטריות מסוימות וטחב קיצוני.
  • דיליריום: מצב של בלבול על רקע מחלה גופנית חריפה. כל מחלה של חום, דלקת, זיהום ועוד, ניתוחים וחומרי הרדמה.
    מצב של דיליריום שכיח מאד במסגרת אשפוז בבית חולים (גם קצר). בקרב בני 65+ ידוע שיש תת אבחון של דיליריום וחשוב להעיר את תשומת לב הצוות הרפואי לשינויים אלו.

השינויים הקוגניטיביים השכיחים מתייחסים לשינויים בזיכרון לטווח קצר. הדבר עשוי להתבטא בשאלות חוזרות, קושי לשמר מידע בנוגע לאירועים שהיו או שעתידיים להיות וכד'. חשוב לדעת ששינויים קוגניטיביים עשויים להתבטא קודם כל בהתנהגויות לא אופייניות לאדם, לדוגמה עצבנות, חוסר סבלנות, התפרצויות, כעס או היעלבות, ניתוק קשר ועוד. גם אלו עלולים להופיע על רקע שינוי ביכולות החשיבה, ואינן "התנהגויות של זיקנה".

גם אם חוששים מבשורות לא טובות, חשוב מאד לערוך בירור רפואי, שמא יתברר מאוחר מדי שהגורם הראשוני לשינוי הקוגניטיבי היה בר שינוי. ככלל, לשינוי קוגניטיבי באדם מעל 65 מתייחסים על פי גישה של "אבחנה מבדלת", כלומר מחפשים מה יכול להיות הגורם לכך והאם אפשר לטפל בגורם זה.

תהליך הבירור יארך זמן, ולרוב יכלול בדיקות דם, בדיקה גופנית, הערכה קוגניטיבית, איסוף מידע מהפציינט ומשפחתו ובדיקות הדמיה. בישראל רופא בעל התמחות בגריאטריה או בפסיכיאטריה או בנוירולוגיה הוא הגורם המוסמך לאבחן דמנציה.

 

 

077-5669465