המשחק של החיים – עבודה דרמה תרפויטית בבית סיעודי

במאמר זה אשתף אתכם במפגשי דרמה תרפיה המתנהלים בבית אבות, אתאר את שיטת העבודה, את התהליך הקבוצתי ואת החוויות והתחושות שעלו במשתתפים ובי.

דרמה תרפיה היא שיטה טיפולית רגשית המאפשרת למטופלים לבטא את עצמם באמצעות שימוש בתהליכי יצירה והבעה דרמתיים. טכניקות העבודה בדרמה תרפיה מגוונות וכוללות מספר רב של אפשרויות, ביניהן: המצאה והמחזת סיפורים, ציור, קלפים, שימוש בדמיות קטנות, אימפרוביזציה, ארגז חול ועוד.

דרמה תרפיה מאפשרת חקירה פעילה של קשיים ומקלה על השגת שינוי, שכן במרחב המשחקי הבעת הרגשות והעלאת תכנים וקשיים מחיי היום יום יכולה להיעשות בצורה עקיפה תוך שימוש בדמיון, יצירתיות, ספונטאניות, משחק והומור. המטופל יוצר ומעצב את עולמו הפנימי על הבמה "ומתאמן" על כישורים חדשים במסגרת הדרמתית. גילוי הכוחות החדשים וחווית ההצלחה במרחב המשחקי, מעצימים את הדימוי והביטחון העצמי של המטופל.

בעבודה עם קשישים באמצעות דרמה תרפיה, ניתן ללוות אותם בדרכם, לאסוף את זיכרונותיהם ולעבדם דרך מטאפורה ודמיון.

הדיירים בבית האבות מצאו דרכים חדשות לביטוי ולחיזוק דימויים העצמי. המרחב המשחקי היווה עבורם "שער מעבר" מהסביבה העכשווית אל עולם דמיוני וטוב יותר, או אל העבר המפואר ולו רק לרגעים ספורים.

דרמה תרפיה כוללת בתוכה כמה שלבים: משחק (game), משחקי תפקידים (play) וגילום תפקידים (roll). גם בעבודה הקבוצתית בבית הסיעודי, עברנו את כל השלבים, עברנו ממשחקי היכרות, דרך אימפרוביזציה ועד גילום תפקידים.

השלב הראשוני בעבודתי עם הקבוצה בבית האבות הסיעודי בקיבוץ יסעור, היה למצוא דרך עבודה אשר מתאימה לקבוצה. התחלנו עם "משחקים חברתיים" במהלכם הדיירים סיפרו מעט על עצמם באמצעות שימוש בקלפים ודמויות קטנות.

בהמשך ערכנו משחקי תפקידים בהם הדיירים נעזרו בבובות תיאטרון וגילמו את הדמות שבחרו דרך בובות כף היד.

בשלב הבא, הדיירים לקחו חלק פעיל בהצגת הצגה (אימפרוביזציה), כאשר כל פעם זוג אחר עבד והשאר שימשו כקהל. בתחילה רבים מהזוגות רצו להציג אך בהמשך הייתה התמקמות של הדיירים, כך שהיו דיירים שכל הזמן רצו להיות בעמדת הצופה ודיירים שרצו כל הזמן להיות בעמדת השחקן. ההתמקמות של הדיירים דרשה "התארגנות מחודשת" בקבוצה, כדי לעודד את כולם לקחת חלק פעיל ומגוון בקבוצה.

בשלב החשיבה וההתמקמות מחדש הובלת הקבוצה חזרה אלי. השתמשתי בחבובה (בובת כף יד גדולה עם פה שיכול להיפתח ולהיסגר) כ"עוזרת אישית" ודרכה העברתי לדיירים תכנים מחיי היום יום המהווים עבורם קושי, כמו לישון עם חבר לחדר שלא מפסיק לדבר בלילה או עצם התלות באדם אחר למשימות היום יום הבסיסיות ביותר כמו הליכה לשירותים.

יש לציין כי כל מעבר משלב לשלב בחיי הקבוצה דרש התארגנות מחדש ונחווה פעמים רבות כ"משבר". עצם ההבנה כי מדובר במעבר לשלב אחר והיכולת הקבוצתית בסופו של דבר לעבור משלב לשלב עזרה לקבוצה להתגבר על ה"משבר", להתחזק ולהישאר משמעותית.

ככל שחלף הזמן הרגשתי שהדבר המהותי ביותר לדיירים הוא זיכרונותיהם מתקופות קודמות בחייהם וכיוונתי את הפעילות כך שהם ימצאו דרכים חדשות לביטוי עצמי בנושא זיכרונותיהם. גיבשתי דרך עבודה בה יש עידוד והזדמנות שווה לכל הדיירים להשתתף בקבוצה: אנו בוחרים את נושא היום וסביב הנושא הזה ישנה פנייה ישירה לכל דייר. למשל, במקרה של הדיירות בקבוצה, שאלתי כל דיירת איך הדמות שלה נראית? מהו שמה? מהם תחביביה? מה היא עושה? וכדומה. כל דיירת קבלה הזדמנות להביע את מה שעולה בראשה וברוחה.

פעמים רבות הדיירות נזכרו, או דמיינו, איך הן היו נראות וכיצד התלבשו. למשל, כשהנושא היה הליכה יחד לים רוב הדיירות אמרו שהן לובשות ביקיני ואחת הדיירות אף סיפרה כי היא נועלת נעלי עקב גבוהות של 15 ס"מ ויש לה שיער ארוך וגולש. ואז היא נזכרה ואמרה שאכן כך היא הייתה הולכת לים.

דיירת אחרת סיפרה על סיפור ההיכרות שלה עם בעלה כסיפור דמיוני. בסיפור הוא חיזר אחריה בים ובא לאסוף אותה עם ג'יפ. לאחר הפעילות אותה דיירת ניגשה אליי ואמרה לי שזהו סיפור אמיתי ולא דמיוני.

לכל חג שאנו חוגגים יחד בדמיון הדיירות "מכינות מטעמים". הן מספרות מה הן מביאות ומה הטעם והריח של הדברים. פעמים אחרות הן בוחרות דמויות מתוך אגדות ונזכרות בילדות שלהן ובדברים שהן אהבו לקרוא.

באמצעות המשחק בדמיון הדיירים מצאו דרכים חדשות להביא לידי ביטוי את עצמם ואת רצונותיהם. כך למשל אחת הדיירות שמתלוננת על כאבים כרוניים, הגיעה לקבוצה וסיפרה שלנשף פורים הדמיוני שלנו היא תבוא לבושה בשמלת ערב כחולה עם שרשרת פנינים והיא תשיר שם אופרה.

היופי בדרמה תרפיה הוא שדיירים מצליחים לבוא לידי ביטוי גם ללא מילים. למשל, אחת הדיירות שעברה אירוע מוחי ולא יכלה לדבר באופן ברור הצליחה להביע את עצמה בצורה מדהימה דרך הבעות פנים ויחד העברנו את המסרים שלה לקבוצה. בעזרת חברות הקבוצה שתמכו וגילו סבלנות וחמלה, אותה דיירת חשה אהובה ומקובלת.

הדיירים מספרים דרך המשחק על משאלות הלב הכמוסות שלהם. כך למשל דיירת שאינה יכולה ללכת מגיל צעיר (עקב תאונה), סיפרה שאילו הייתה לה גלולת קסם שיודעת להגשים משאלות היא הייתה מבקשת ללכת. דיירת אחרת סיפרה שאילו הייתה יכולה לדבר עם בעלה ז"ל, היא הייתה אומרת לו שהוא חסר לה.

הטיפול בקבוצה אינטימית לא רק אפשר לדיירים להביע רגשות אלא שהיה ניתן לראות עד כמה אכפת להם האחד מהשני ולהבין את אופי הקשרים החברתיים בקבוצה.

אסכם ואומר, כי בעיני, העבודה בדרמה תרפיה בבית סיעודי היא מרתקת, מלאה באנרגיות ומרגשת בכל פעם מחדש. נוכחתי לדעת שהדרמה תרפיה אפשרה לדיירים להרגיש צעירים שוב, רק לרגע. להרגיש שהם כל יכולים ושהגוף והנשמה עוד לא התעייפו.