מבחן התלות ADL

הערכת תלות בגיל השלישי

כולנו מכירים את הפרסומות בטלוויזיה לבתי דיור מוגן ושירותים אחרים לבני הגיל השלישי, כשכולם מבלים, מתעמלים, נפגשים עם חברים, נהנים עם הילדים והנכדים, בקיצור – עושים חיים בשנות הפרישה. אבל המציאות שמחוץ לפרסומת יכולה להיות שונה מאוד, ורבים מבני הגיל השלישי זקוקים לעזרה. כדי לקבל את הסיוע הכלכלי מהמדינה יש לעבור את מבחן ה-ADL שהוא מבחן תלות ביטוח לאומי. מבחן תלות הוא הכלי שמאפשר לקבוע רמת זכאות לקצבה מטעם ביטוח לאומי ומטרת המבחן היא לסווג את רמת התלות של האדם בזולת.

מה זה ADL 

בואו נתחיל עם הדבר הכי פשוט – מה זה ADL ומאיפה הגיעו שלוש האותיות האלו. הקיצור הזה מגיע מהשפה האנגלית שבה נקרא השאלון Activities of Daily Living, כלומר פעולות השגרה היומיות שאנחנו בכלל לא שמים לב אליהן כשאנחנו צעירים ובריאים. המבחן מכיל שאלות שבוחנות את רמות התפקוד של המטופל בפעילויות יומיומיות משמעותיות בתחומים שונים שהם קריטיים כדי לנהל שגרת חיים פעילה ותקינה. 

במהלך מבחן ADL, שמתבצע לרוב על ידי נציג של ביטוח לאומי או על ידי עובדת סוציאלית, נשאל מבקש הקצבה שאלות שיעזרו לסווג את רמת התפקוד שלו בחיי היומיום בפעולות בסיסיות חיוניות לקיום אורח חיים תקין. המבחן מתקיים לרוב בביתו של מבקש הקצבה, הוא אינו פיזי בשום צורה ומתבצע בישיבה, ככל שהמצב הבריאותי מאפשר זאת. מי שמלאו לו מעל 90 שנה, יכול לבחור לעבור את המבחן אצל מומחה גריאטריה בבית חולים או בקופת חולים והשירות ניתן ללא תשלום. 

איך מתבצעת בדיקת ADL

יש כמה נושאים שנבדקים במהלך מבחן ADL והם:

• רמת הניידות בתוך הבית.
• היכולת להתרחץ באופן עצמאי.
• היכולת ללבוש ולפשוט בגדים באופן עצמאי.
• היכולת לקום ולשכב ללא עזרה.
• יכולות תקשורתיות.
• היכולת לאכול ולשתות לבד.
• יכולת ליטול תרופות ללא סיוע וכן היסטוריה רפואית נשימתית.
• נבדקת גם היכולת להירדם באופן עצמאי, איכות השינה ורמות חרדה.
• רמת השליטה על הסוגרים.

בעבר התקבלו תלונות על הצורה שבה התבצע מבחן תלות ADL ורבים טענו שמדובר במעמד משפיל. הטענה העיקרית הייתה כי לא היה אמון בדבריהם של הקשישים בנוגע למגבלות התנועה והיכולות שלהם, והם נדרשו להוכיח באופן מבזה שהם אכן זקוקים לעזרה סיעודית כלשהי. אנחנו לא מכירים קשישים רבים שרוצים לנכס לעצמם נכויות לא קיימות, והמצב הוא הפוך – רבים מדי מוותרים על זכויות שמגיעות להם בגלל הבושה להודות במגבלות שלהם. 

התהליך היום השתנה והוא נעשה ברגישות רבה יותר, אך עדיין מומלץ מאוד, נגדיל ונאמר שאפילו הכרחי שמישהו מבני המשפחה יהיה לצידו של הקשיש במהלך ביצוע מבחן התלות, כדי לוודא שכל המידע נמסר במלואו לבוחן. נדגיש למען הסר כל ספק, חל איסור מוחלט וברור לבקש במסגרת מבחן תלות ביטוח לאומי להדגים איך מתלבשים או מתפשטים, גם לא איך מתיישבים על אסלת השירותים ולא הדגמת מקלחת. הבדיקה עצמה נערכת בישיבה, או במיטת המטופל במידה שהוא אינו יכול לקום. אם המטופל מרותק לכיסא גלגלים, לא תידרש כל הדגמה שהיא וזכאותו תיקבע באמצעות ריאיון בלבד.

הזכרנו את נושא הבושה, נרחיב עוד קצת ונגיד שרבים מקרב מבקשי קצבאות מתביישים בשינויים שמתרחשים במהלך תהליך ההזדקנות. המשמעות היא שהם לא מרגישים בנוח לדבר על חלק מהנושאים שעולים במהלך השאלון, וזה בהחלט עלול לגרום למענה חסר. לעיתים אותם קשישים נוהגים לספק תשובות קצרות מדי או לא מפורטות מספיק, וזה פוגע ביכולת של הבודק לקבל את התמונה המלאה ביחס למצבו של מבקש הקצבה. בגלל מענה חסר או לקוי ההערכה עלולה להיפגע ולהיות לא מדויקת, באופן שימנע ממבקש הקצבה לקבל את כל מה שהוא צריך ומה שמגיע לו. אז אמרנו ונגיד שוב – חשוב שקרוב משפחה יהיה נוכח במעמד הזה וידע להשלים את החסר ככל שיש פרטים חסרים, וכן לוודא שהיחס הוגן ומכבד.  

 

ניקוד במבחן ADL

הניקוד במבחן התלות נע בין 0 ל-8 נקודות כאשר 0 משמעו שמדובר בבן הגיל השלישי עצמאי לחלוטין ו-8 הוא אדם סיעודי לחלוטין. נבדקים שמקבלים ציון שנע בין 2.5 ל-6.5 נקודות זכאים לקצבה חלקית, ואלו שמקבלים ציון של יותר מ-6.5 נקודות זכאים לקבלת הקצבה במלואה.

הזכאות לקצבת סיעוד של הביטוח הלאומי לא מסתמכות אך ורק על מבחן ADL אלא מתווספות למרכיבים נוספים שהם חלק ממבחן התלות של ביטוח לאומי לצורך קבלת הקצבה. סיכום הניקוד של בדיקת ADL יחס עם המבדקים הנוספים קובע יחד את גובה הקצבה וסל השירותים שאליו זכאי מבקש הקצבה. פרמטרים נוספים שמתייחסים אליהם לצורך ניקוד במבחן התלות וקביעה בנוגע לזכאויות שונות כוללים בדיקה אם הקשיש חי בגפו, מה היכולת שלו לבצע פעולות במשק הבית כמו בישול, ניקיונות, כביסה, וקניות, וכן מה רמת ההשגחה שלה הוא זקוק. דבר נוסף שנכנס למערכת השיקולים הוא כמה מבקש הקצבה מהווה סכנה לעצמו או לאחרים, כפי שקורה לעיתים במחלות דמנטיות כמו אלצהיימר.

מבחן התלות להעסקת עובד זר

בנוסף לגובה קצבת הסיעוד, מבחן תלות של ביטוח לאומי מגדיר גם זכאות לזכויות נוספות, כמו העסקת מטפל או עובד זר עם השתתפות מהמדינה, השתתפות בדמי אשפוז שנקראת גם קוד אשפוז, סיווג לבית אבות מסוג מסוים כמו בית אבות סיעודי, בית אבות סיעודי מורכב, ובית אבות לתשושי נפש עם השתתפות מהמדינה בקוד משרד הבריאות, וכן זכאות להפעלת ביטוח סיעודי. 

מבחן התלות להעסקת עובד זר מתייחס לזכאויות על פי רמת סיעוד. רמות הסיעוד מתחלקות ל-1 עד 6, וכל אדם שמוגדר רמת סיעוד 3 ומעלה יכול להעסיק מטפל זר לסיעוד בין 14 שעות ברמה 3 ל-26 שעות ברמה 6, בכל המקרים מדובר בשעות סיעוד שבועיות. 

מצבים שבהם לא צריך לבצע מבחן ADL

מבחן ה-ADL נעשה כחלק מהליך בקשת גמלת סיעוד ומבחן תלות ביטוח לאומי. ישנם מספר מצבים שמאפשרים מסלול מהיר לבקשת הקצבה ללא צורך במבחן ADL:

• מגיל 90 ומעלה יש למבקש הקצבה זכות לבחור אם לעבור את מבחן התלות או לערוך בדיקת תפקוד על-ידי רופא גריאטר במקום מבחן התלות.
• עיוורים שעונים על הגדרת "בודד" יכולים לקבל זכאות לגמלת סיעוד ללא בדיקת תלות.
• תושבי ישראל שמצבם הרפואי הפיזי או הנפשי חמור, עשויים לקבל זכאות בהתאם לחומרת המקרה מבלי לעבור מבחן תלות. הזכאות יכולה להיות קבועה או זמנית. 
• חולי כליות שמטופלים בדיאליזה יקבלו זכאות לרמת סיעוד 1 לצמיתות ללא צורך בהוכחה כלשהי. 
• רמת סיעוד 1 תינתן באופן זמני במצבים בריאותיים שמחייבים תלות בזולת באופן זמני, ובהם ניתוחי בטן, ניתוח מעקפים, החלפת מפרק הירך, שברים וגבס בגפיים, וקבלת טיפול כימותרפי פעיל.