תרבות הפנאי בגיל השלישי, בקהילה בבית אבות או בדיור מוגן

זמן פנוי יכול להיות ברכה ומקור הנאה בתקופת הפרישה
במאמר זה מתוארת ההשפעה הרבה של פעילויות הפנאי על איכות החיים
וגם איזו פעילות פנאי היא הנפוצה ביותר ? ואיזו החשובה ביותר ?


Lilach Cohen  , אחות מוסמכת, MPA ומנהלת בית חולים שיקומי גריאטרי עמל טבריה

תקופת הזקנה במאה ה- 21 התארכה מאוד ומגיעה עד לכדי שליש מסך שנות חייו של האדם בעולם המערבי, כתוצאה משינויים חברתיים, כלכליים וטכנולוגים.

לאור העלייה המתמדת בתוחלת החיים והגידול בשיעור הזקנים בכלל האוכלוסייה, כבר אי אפשר לראות בתקופת חיים זו "נספח שולי" או "שארית חיים", והיא זוכה ליותר ויותר הכרה כשלב בפני עצמו במעגל החיים.

אנו נבדיל בין "פעילויות פנאי" ל "זמן הפנוי". פרישה מהעבודה מביאה, על פי רוב, לעלייה משמעותית ב "זמן הפנוי" אבל לא בהכרח ליותר "פעילויות פנאי". פעילויות פנאי הן פעילויות בחירה המשמשות בעיקר להנאתו של המשתתף בהן, כמו חוגים, בילוי עם המשפחה או עם חברים, פעילות גופנית, פעילות במחשב וכדומה (דהן ונמרוד, 2014).

פעילות פנאי בזקנה אינה נוצרת יש מאין והיא קשורה למאפיינים האישיים של האדם, בתחום הכלכלי, החברתי, החינוכי והתרבותי – כולם משפיעים על סגנון הפנאי בזקנה.

ולמה פעילויות הפנאי חשובות? משום שהן עשויות להפוך בזקנה למקור עיקרי של משמעות וערך עצמי ויש הטוענים שהן מעשירות ומקדמות הזדקנות מוצלחת.

ממחקרים בינלאומיים נמצא כי לפעילויות הפנאי תרומה משמעותית לדימוי העצמי, לפיתוח תחושת השליטה, לאופן התפקוד, למצב הבריאותי (פיזי ונפשי) ולאיכות החיים. חשיבות הפנאי גבוהה כל כך עד שהשפעתה על רווחת המבוגר גבוהה מההשפעה של המצב הכלכלי, המשפחתי ואף הבריאותי !

ממחקר שנערך בישראל בקיץ 2011 על ידי קליבנסקי (2014) עולה שמפגשים עם בני משפחה ובילוי זמן בבית הם פעילויות הפנאי השכיחות ביותר בקרב מבוגרים בישראל, זאת בשל היותן נגישות, זמינות ומוכרות, זולות יחסית ואינן דורשות מאמץ פיזי. חשיבות יחסי הגומלין עם אנשים מוכרים נובעת מהצורך לאהוב ולהיות נאהב, להשתייך ולזכות בהערכה חברתית. הצורך בהתקשרות חברתית אינו חולף עם השנים ואפשר שהוא אף מתחזק בזקנה, בשל היותו מקור חשוב לתמיכה ומשמעות בחיים.

במחקר נוסף שפורסם על ידי דהן ונמרוד ב 2014, נבדקו פורשים ישראליים בני 60 ומעלה ונמצאו מספר גורמים אשר השפיעו על דפוסי הפנאי שלהם:

1. מרכזיות המשפחה - המבוגרים בישראל מייחסים חשיבות רבה למשפחה ופעילויות רבות בחיי היומיום שלהם מערבות את משפחתם הקרובה. העובדה ששטחה הגאוגרפי של ארץ ישראל קטן יחסית מאפשרת קיומם של מפגשים משפחתיים בתדירות רבה יחסית.

2. אתיקת עבודה חזקה ואתיקת פנאי חלשה - התפיסה הרווחת בתרבות הישראלית היא שעבודה היא חיובית ופנאי הוא שלילי.

3. חיים בחוסר ביטחון פיזי וכלכלי מתמשך - תחושה זו תופסת מקום מרכזי בחיי רב קשישי ישראל, דבר העלול להקטין את העיסוק בפנאי.

ממצאי אותו מחקר הציגו כי מאפיינים אלו ואחרים מביאים לכך שאזרחים וותיקים בישראל ממעטים לעסוק בפנאי ואינם מפיקים ממנו הנאה ברמה התורמת משמעותית לרווחתם.

מעניין לציין את תחומי הפנאי העיקריים בקרב האוכלוסייה הנחקרת (מהתדיר ביותר לפחות שכיח): צפייה בטלוויזיה, קריאת עיתונים וכתבי עת, האזנה למוסיקה ורדיו, מפגשים עם קרובי משפחה, קריאת ספרים, פעילות גופנית, מפגשים חברתיים, שימוש באינטרנט ובילוי בקניונים (דהן ונמרוד, 2014).

ככל שהגיל עולה, כך יורד מספר הפעילויות שבהן משתתף המבוגר וגוברת הנטייה לעבור מפעילויות חוץ- ביתיות לפעילויות פנים- ביתיות ומפעילויות הדורשות מאמץ פיזי לפעילויות פחות מאמצות.

לאור נטייה זאת חשוב לציין שדווקא פעילות גופנית בגיל הזקנה, כולל בקרב זקנים מאוד, תשושים, תשושי נפש ואף סיעודיים חשובה מאוד, תורמת לרווחה פסיכולוגית ושביעות רצון מהחיים, לאיכות ולאריכות חיים (נץ, 2008). במחקר של קליבנסקי (2014), ציינו 39% מהמשתתפים שהם עוסקים בפעילות גופנית במידה רבה או רבה מאוד אבל אחוז דומה (37%) ציינו שאינם מקיימים פעילות גופנית כלל או מקיימים במידה מועטה.

מחסומים כגון מצב בריאותי, נגישות, זמינות ועלויות, הם חלק מהגורמים המשפיעים על אי השתתפות בפעילות גופנית.

נתון מעניין נוסף המתייחס לשימוש במחשבים ובאינטרנט בגיל המבוגר הוא שהשימוש באינטרנט הוא פעולה אקטיבית המאפשרת לאזרחים ותיקים להישאר פעילים מבחינה חברתית ומביאה לידי ביטוי יכולות וכישורים גם לאלו המוגבלים. זאת בניגוד לצריכת המדיה הישנה כמו רדיו וטלויזיה שהשימוש בהם מוגדר כפעילות פסיבית.

נמצא שלשימוש באינטרנט יש תרומה משמעותית לשביעות רצון מהחיים, לחיזוק הדימוי העצמי ולהפחתת בדידות ודיכאון בקרב המשתמשים ( Dickenson & Hill, 2007).

בתחום זה יש עוד הרבה מה לשפר אצלנו משום שהשימוש באינטרנט באוכלוסייה היהודית המבוגרת, 30.6%, נמוך משמעותית בהשוואה לשיעור השימוש של מבוגרים בעולם המערבי, 42% (Nimrod, 2010). וותיקים שפרשו מהמגזר הערבי, משתמשים עוד פחות באינטרנט בהשוואה לקבוצות האוכלוסייה האחרות (דהן ונמרוד, 2014).

הסיבות המדווחות כמגבילות שימוש באינטרנט הן: חוסר ידע או כישורים נדרשים (ללא הבדלים דמוגרפיים משמעותיים) ובקרב בני 80 ומעלה ובעלי השכלה נמוכה גם מגבלת עלות. חוסר זמן היווה סיבה מגבילה בעיקר בקרב בעלי השכלה והכנסה גבוהות.

כדאי לדעת שבתי אבות ודיור מוגן מודעים היטב לחשיבות פעילויות הפנאי ורבים מהם מקדישים זמן ומשאבים כדי להציע לדייריהם פעילויות מגוונות.

איך תדעו איזה פעילויות פנאי מציעים לכם בתי אבות ודיור מוגן? התחילו בדף הבית , חפשו את המקומות המעניינים אתכם לפי אזור ותוכלו לקרוא על פעילויות הפנאי שהם מקיימים, בין אם הן חוגים, פעילות גופנית או טיולים.

קיימת שונות בין בית אבות אחד למשנהו ובית מקומות לדיור מוגן בתדירות, במגוון ובאיכות הפעילויות. רוצים עוד פרטים? צרו קשר ישיר עם המקום באמצעות טלפון או אימייל ישירות מהאתר והם ישמחו לספק לכם עוד פרטים. ובסוף זכרו שאין תחליף לביקור במקום ומראה עיניים כדי לבחור את המקום המתאים לכם. למדריך לבחירת בית אבות קיראו בקישור הבא .

פעילויות פנאי בגיל השלישי

סיכום:

העלייה בתוחלת החיים הביאה לכך שלאוכלוסייה המבוגרת כיום יש יותר זמן פנאי ולמשך יותר שנים.

נמצא גם שפעילויות פנאי מספקות מסייעות לשמור על איכות החיים, ועל הבריאות הנפשית והגופנית.

בתי האבות והדיור המוגן בישראל, משרדי הממשלה המפקחים עליהם, משרד הבריאות ומשרד הרווחה, והרשויות המקומיות מודעים מאוד לחשיבות פעילויות הפנאי ומעודדים אותן. כל בית אבות, בין אם סיעודי, לתשושים, תשושי נפש או עצמאיים, ודיור מוגן מקיים מגוון פעילויות בהן מומלץ מאוד להשתתף.

בקרב הציבור הרחב עלתה בשנים האחרונות המודעות לפעילויות הפנאי וכיום אחד השיקולים בבחירת בית אבות או דיור מוגן הוא מגוון ואיכות פעילויות הפנאי המוצעות לדיירים.

עבור אלו הנשארים בקהילה, בין אם הם עצמאיים או עם מטפל, הוקמו מרכזי יום בהם מתקיימת פעילות ענפה ומותאמת לאזרחים הוותיקים. בכדי להקל בהיבט הכלכלי ניתן להמיר שעות סיוע ביטוח לאומי לשעות פעילות במרכזי היום ובדרך כלל קיים מערך הסעות אליהם ובחזרה.

אפשרות נוספת בקהילה היא להשתתף בחוגים ופעילויות המתקיימים ביישובכם במסגרות פרטיות או במרכזי יום. וכמובן שקיימות תכניות שונות לאזרחים ותיקים, ואפילו משרד ממשלתי המטפל בזכויות אזרחים הוותיקים , כך שכל אחד יכול למצוא את הפעילויות המתאימות לכיסו ולאופיו.

עדיין, רבים אינם יודעים כיצד לממש את הזמן הפנוי שלהם בצורה נכונה מסיבות שונות וכאן המקום של המשפחה ואנשי המקצוע לעודד אנשים אלו להשתתף בפעילויות הקיימות בסביבתם.

אז בין אם אתם או בן משפחתכם שוהים בבית כעצמאי או עם מטפל או נמצאים במסגרת מוסדית של בית אבות או דיור מוגן מומלץ ביותר להשתתף במגוון פעילויות הפנאי המוצעות. זה לא רק מעשיר את החיים אלא גם מעלה את איכותם.

מקורות:

דהן, ד., נמרוד, ג. (2014). דפוסי פנאי בקרב אזרחים וותיקים בישראל. ירושלים: האוניברסיטה העברית הר הצופים.

נץ, י. (2008). להפעיל את הגוף, לאמן את המוח - הקשר בין פעילות גופנית לתפקוד קוגנטיבי בגיל המבוגר. גרונטולוגיה, לה, 39-53.

קליבנסקי, ח. (2014). עיסוקי פנאי בזקנה: בדרך לשיבה טובה. חברה ורווחה, לד, 155-184.

Dickenson,A., & Hill, R.L. (2007). Keeping in touch: talking to older people about computers and communication. Educational Gerontology, 33 (8), 613-630.

Nimrod, G. (2010). Seniors online communications: a quantative contant analysis . The Gerontologist ,50 (3), 382-392.

תגובות קוראים: