עמוד הבית » כתבות » התנדבות בגיל השלישי והשפעותיה על המתנדב וסביבתו. וכמה זה מספיק?

התנדבות בגיל השלישי והשפעותיה על המתנדב וסביבתו. וכמה זה מספיק?

מעגל הנתינה של ההתנדבות עובד לשני הצדדים וכולם זוכים לאחר שתקראו את המידע ממחקרים וממקור ראשון גם אתם תחליטו להתנדב ואם כך אז כמה להתנדב? גם על זה יש תשובה
לילך כהן
אחות מוסמכת, MPA ומנהלת בית חולים שיקומי גריאטרי עמל טבריה

לאוכלוסיית הפורשים יש ידע וניסיון חיים שערכם לא יסולא בפז והעדרה משוק העבודה הינו בזבוז משאב משמעותי ביותר במדינת ישראל (כספי, 2013).

חלק מהפורשים הם מתנדבים, כלומר אנשים המבצעים מרצונם החופשי פעילות מסוימת שאינם חייבים לבצעה ואינם מקבלים בעבורה שכר (Smith and Shen, 1996).

עבורם, ההתנדבות עשויה להוות תחליף לעבודה בהציעה מסגרת, קשרים חברתיים, אחריות, אתגר ותחושת נחיצות.

הנה שלושה נתונים ממחקרים המדגימים את מעגל הנתינה שנוצר מהתנדבות ואת ההשפעה החיובית שיש להתנדבות על המתנדבים ועל סביבתם:

1. הקשר החיובי שבין התנדבות בגיל המבוגר ותחושת אושר, הנאה, סיפוק ושביעות רצון הוכח מחקרית (Harbaugh et al, 2007; Anik et al, 2009).

2. אנשים שטוב להם פנויים רגשית לעזור לאחרים ומשדרים אופטימיות הגורמת לאחרים לרצות להיות במחיצתם (Wang and Graddy, 2008).

3. הנתינה חוזרת לנותן. במילים אחרות, המשפט "אנשים שמחים, שמחים להעניק" הוכח מחקרית – המתנדבים מתמלאים בתחושה טובה מביצוע מעשים טובים לאנשים אחרים (Konow and Earley, 2008).

הדיאלוג בנושא נתינה חברתית מתועד עוד מימי יוון העתיקה בכתביו של אריסטו. אריסטו טען שאחת ממטרות חייו של האדם היא להשיג "eudaemonia". הפירוש המקביל של מושג זה בימינו הוא אושר, הנאה, סיפוק ושביעות רצון (Anik et al, 2009).

מעניין לדעת שסריקות MRI הראו כי הנאה ממעשה טוב נותנת תמונה מוחית הדומה לזו של קבלת פרס או מתנה (Harbaugh et al, 2007).
ואכן מתנדבים שהתבקשו לדרג את מדד האושר, ההנאה ותחושת הסיפוק בחייהם, דרגו מדדים אלו בציונים גבוהים ביחס לאוכלוסייה הכללית (Anik et al, 2009).

אותו מחקר התייחס גם למניע להתנדבות ונמצא כי כאשר המניע להתנדבות הוא לקבל תחושה טובה עבור עצמך, סביר להניח כי ההתנדבות לא תימשך לאורך זמן, אך כאשר המניע הוא לצורך הפקת הנאה של מישהו אחר וזה אכן מצליח, המתנדב צפוי להתמיד בהתנדבותו.

התנדבות עוזרת גם לבריאות הנפשית, הגופנית ולתחושת חיוניות כפי שעולה ממחקר שנעשה באוסטרליה על ידי Windsor ועמיתיו (2008) בקרב 2,136 מתנדבים. יחד עם זאת, נמצא באותו מחקר כי שעות התנדבות רבות (מעל 15 שעות שבועיות) מייצרות תחושה של עומס ותחושה כי בעצם לא עזבו את מעגל העבודה (Windsor et al, 2008).

מחקר נוסף הראה כי קיים קשר בין התנדבות בגיל המבוגר לבין שימור קוגניציה, ירידה בשיעור מקרי הדיכאון, תחושת בריאות טובה ואף ירידה בתמותה. ההסבר לכך נעוץ כנראה בשל היותם עסוקים והתחושה כי הינם חיוניים עבור מישהו ותורמים לחברה (Anderson et al, 2014).

לרבים מאיתנו יש בשנים האחרונות תחושה שלאן שאנו רק פונים אנו נתקלים במתנדבים וארגוני המתנדבים אך במחקר שנערך בישראל על ידי דהן ונמרוד (2014) נמצא כי ההתנדבות היא אחת מהפעילויות הפחות שכיחות בקרב וותיקים (דורגה במיקום 17 מתוך 19).

נתונים נוספים מאותו מחקר הצביעו על כך שפורשים צעירים מעוניינים יותר להתנדב ושבעלי השכלה והכנסה גבוהות נוהגים להתנדב יותר. המחקר העלה שהסיבות העיקריות לאי התנדבות היו חוסר זמן ובעיות בריאותיות.

סיכום:

מחקרים מצביעים על כך שהתנדבות בגיל המבוגר מגדילה את רמת האושר והסיפוק של המתנדב ואת בריאותו הגופנית.

סביב המתנדבים נוצר מעגל נתינה שהשפעותיו החיוביות משרות על משפחת המתנדב ועל הנהנים מההתנדבות.
אבל – כמו במקרים רבים אחרים – אסור להגזים. כאשר מקדישים זמן רב להתנדבות, מעל 15 שעות שבועיות לפי מחקר שנערך באוסטרליה, היא הופכת למעמסה והמתנדבים חווים תחושת עומס ולחץ.

אני חווה את ההתנדבות באופן אישי דרך הורי וחמותי המתנדבים בשני מקומות שונים ונראה שההתנדבות מעניקה להם חיוניות והזדמנויות לעשות טוב לאחרים.

כיום ארגוני המתנדבים למיניהם, אשר רבים מהם מאורגנים היטב על ידי הרשויות, מספקים מסגרת חברתית לכל דבר החל מאירועים ועד טיולים משותפים, מתוך הבנה שכל הצדדים נהנים מההתנדבות.

גם דרך עבודתי בבתי אבות אני עדה למתנדבים רבים התורמים מעצמם ומניסיון החיים שלהם ומעשירים את סביבתם ואת עצמם.

תחומי ההתנדבות בבתי אבות מגוונים וכוללים: תחזוקה, קשר אישי עם דיירים, הרצאות, פעילויות תעסוקה, קניות לדיירים ועבודות משרדיות.


מקורות:

דהן, ד., נמרוד, ג. (2014). דפוסי פנאי בקרב אזרחים וותיקים בישראל. ירושלים: האוניברסיטה העברית הר הצופים.

כספי, א. (2013). תעסוקת פורשים שיצאו לגמלאות: פורשים (גברים בני 67+ ונשים בנות 62+) בשוק העבודה בישראל: נתונים, חסמים להשתלבותם והדרכים להתמודדות עמם. גרונטולוגיה וגריאטריה, 31-54.

Anderson, N. D., Damianakis, T., Kröger, E., Wagner, L. M., Dawson, D. R., Binns, M. A., … & Cook, S. L. (2014). The benefits associated with volunteering among seniors: a critical review and recommendations for future research. Psychological Bulletin, 140(6), 1505.

Anik, L., Aknin, L. B., Norton, M. I., & Dunn, E. W. (2009). Feeling good about giving: The benefits (and costs) of self-interested charitable behavior. Harvard Business School Marketing Unit Working Paper, (10-012).‏

Harbaugh, W. T., Mayr, U., & Burghart, D. R. (2007). Neural responses to taxation and voluntary giving reveal motives for charitable donations. Science, 316(5831), 1622-1625.

Konow, J., & Earley, J. (2008). The hedonistic paradox: is homo economicus happier? Journal of Public Economics, 92(1), 1-33.

‏Smith, D. H. & Shen, C. E. (1996). Factor characterizing the most effective nonprofit managed by volunteers. Nonprofit Management & Leadership, 6 (3).

Wang, L., & Graddy, E. (2008). Social capital, volunteering, and charitable giving. Voluntas: International Journal of Voluntary and Nonprofit Organizations, 19(1), 23-42.

Windsor, T. D., Anstey, K. J., & Rodgers, B. (2008). Volunteering and psychological well-being among young-old adults: how much is too much?. The Gerontologist, 48(1), 59-70.‏

077-5669465